Daf 70a
עִנְבֵי תַאֲלָא בְּמַיִם
Rachi (non traduit)
ענבי תאלא. ענבי גפן המודלת בדקל:
לַחֲזָזִיתָא לַיְתֵי שַׁב חִיטֵּי אַרְזַנְיָיתָא וְנִיקְלִינְהוּ אַמָּרָא חַדְתָּא וְנָפֵיק מִשְׁחָא מִינַּיְיהוּ וְנֵישׁוּף רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי עֲבַד לֵיהּ לְהָהוּא גּוֹי לְדָבָר אַחֵר וְאִיתַּסִּי
Rachi (non traduit)
לחזזיתא. ילפת:
חיטי ארזנייתא. חטין גסים:
אמרא חדתא. על ברזל של פושויי''ר חדש:
ונישוף. ימשח:
לדבר אחר. צרעת:
Tossefoth (non traduit)
רב שימי בר אשי עבד ליה לההוא עובד כוכבים כו'. הקשה ה''ר אלחנן אמאי לא אסור לרפאות העובד כוכבים כדאמרינן בפ' אין מעמידין (ע''ז דף כו.) גבי מילדת ומניקה אפילו בשכר לפי שמגדלו לעבודת כוכבים ואור''י דשמא כדי להתחכם ברפואה שרי כדי שידע לרפאות ישראל ע''י כן א''נ העובד כוכבים היה יודע שהיה בקי ברפואה זאת ושרי משום איבה או שמא לא שייך כאן מגדל בן לעבודת כוכבים כמו במילדת ומניקה:
אָמַר שְׁמוּאֵל הַאי מַאן דִּמְחוֹ לֵיהּ בַּאֲלוֹנְכֵּי דְפָרְסָאֵי מִיחְיָיא לָא חָיֵי אַדְּהָכִי וְהָכִי נִיסְפּוֹ לֵיהּ בִּשְׂרָא שַׁמִּינָא אַגּוּמְרֵי וְחַמְרָא חַיָּיא אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא וּמְפַקֵּיד אַבֵּיתֵיהּ
Rachi (non traduit)
באלונכי פרסאי. בנוכליות של פרסיים שמצרפין אותן במי סם המות:
דמפקיד אביתיה. צוואה על נכסיו:
אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין הַאי מַאן דִּבְלַע זִיבּוּרָא מִיחְיָיא לָא חָיֵי אַדְּהָכִי וְהָכִי נַשְׁקְיֵהּ רְבִיעֵתָא דְּחַלָּא שַׁמְגָּז אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא וּמְפַקֵּיד לְבֵיתֵיהּ
Rachi (non traduit)
חלא שמזג. חומץ חזק:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָכַל בְּשַׂר שׁוֹר בְּלֶפֶת וְלָן בַּלְּבָנָה בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר אוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּתְקוּפַת תַּמּוּז אֹחַזְתּוֹ אֲחִילוּ
תָּנָא וְהַמְמַלֵּא כְּרֵיסוֹ מִכָּל דָּבָר אֹחַזְתּוֹ אֲחִילוּ אָמַר רַב פָּפָּא אֲפִילּוּ מִתַּמְרֵי פְּשִׁיטָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאָמַר מָר תַּמְרֵי מַשְׂבְּעָן וּמְשַׁחֲנָן וּמְשַׁלְשְׁלָן וּמְאַשְּׁרָן וְלָא מְפַנְּקָן אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
מכל דבר. שהוא טוב לו ומתוק לחיכו ואוכל ממנו כל תאוותו מביאו לידי חולי ששמו אחילו:
הואיל ואמר מר. שהתמרים יפין לגוף כל כך:
משחנן. מחממות:
משלשלן. משלשלות:
מאשרן. נותנות כח:
ולא מפנקן. אינן מתענגות את הלב להיות איסטניס ואע''פ שהן מתוקות:
מַאי אֲחִילוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת מַאי אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת אָמַר אַבָּיֵי אֵשׁ גַּרְמֵי
מַאי אָסוּתֵיהּ אָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם כּוּלְּהוּ שַׁקְיָינֵי תְּלָתָא וְשִׁבְעָא וּתְרֵיסַר וְהַאי עַד דְּמִתַּסֵּי
Rachi (non traduit)
כל שקייני. כל משקין שאדם שותה לרפואה יש להן מנין ימים לשתותם יש מהן ג' יש מהן ז' יש מהן י''ב:
כּוּלְּהוּ שַׁקְיָינֵי אַלִּיבָּא רֵיקָנָא וְהַאי בָּתַר דְּאָכֵל וְשָׁתֵי וְעָיֵיל לְבֵית הַכִּסֵּא וְנָפֵיק וּמָשֵׁי יְדֵיהּ וּמַיְיתוּ לֵיהּ בּוּנָא דִּשְׁתִיתָא דִּטְלָפְחֵי וּבוּנָא דְּחַמְרָא עַתִּיקָא וְנִיגְבְּלִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנֵיכוֹל וְנִיכְרוֹךְ בִּסְדִינֵיהּ וְנַיגְנְיֵהּ וְלֵיכָּא דְּנוֹקְמֵיהּ עַד דְּקָאֵי מִנַּפְשֵׁיהּ וְכִי קָאֵי לִישְׁקְלֵיהּ לִסְדִינֵיהּ מִינֵּיהּ וְאִי לָא הָדַר עִילָּוֵיהּ
Rachi (non traduit)
בונא דשתיתא דטלפחי. מלא אגרוף מן שתיתא שם מאכל העשוי מקמח עדשים ומלח:
ונכרוך גופיה בסדינים. כדי שיתחמם גופו ויזיע:
וליכא דנוקמיה. ולא יהיה אדם שיקיצנו לפי שהזיעה יפה לו:
אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַבִּי נָתָן אֱכוֹל שְׁלִישׁ וּשְׁתֵה שְׁלִישׁ וְהַנַּח שְׁלִישׁ לִכְשֶׁתִּכְעוֹס תַּעֲמוֹד עַל מִילּוּאֶךָ
Rachi (non traduit)
אכול שליש. מלא מעיך שליש ושתה שליש והנח שליש בטנך ריקם:
ולכשתכעוס. וימלא בטנך כעס תעמוד על מילואך אבל אם תמלא מעיך אכילה ושתיה לכשתכעוס תבקע:
תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חוֹלִי מֵעַיִים יְהֵא רָגִיל בְּטִיבּוּל קַיִץ וָחוֹרֶף סְעוּדָתְךָ שֶׁהֲנָאָתְךָ מִמֶּנָּה מְשׁוֹךְ יָדְךָ הֵימֶנָּה וְאַל תְּשַׁהֶה עַצְמְךָ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִנְקָבֶיךָ
Rachi (non traduit)
בטיבול. לטבול בחומץ או פת ביין:
שהנאתך. שערבה לך:
משוך ידך הימנה. שלא תמלא את כריסך:
אָמַר מָר עוּקְבָא הַאי מַאן דְּשָׁתֵי טִילְיָא חִיוָּרָא אֹחַזְתּוֹ וִיתֵּק אָמַר רַב חִסְדָּא שִׁיתִּין מִינֵי חַמְרָא הֲווֹ מְעַלְּיָא דְּכוּלְּהוּ סוּמָּקָא רֵיחָתָנָא גְּרִיעָא דְּכוּלְּהוּ טִילְיָא חִיוָּרָא
Rachi (non traduit)
טיליא. יין רע:
ויתק. חלשות:
ריחתנא. שיש לו ריח טוב מאד:
אָמַר רַב יְהוּדָה הַאי מַאן דְּיָתֵיב בְּצַפְרָנֵי נִיסָן גַּבֵּי נוּרָא וְשָׁיֵיף מִשְׁחָא וְנָפֵיק וְיָתֵיב בְּשִׁמְשָׁא אֹחַזְתּוֹ וִיתַּק
Rachi (non traduit)
בצפרני. לבקרים:
תָּנוּ רַבָּנַן הִקִּיז דָּם וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ הוֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁימְּשׁוּ הוֹוִיין לָהֶן בָּנִים בַּעֲלֵי רָאתָן אָמַר רַב פָּפָּא לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טָעֵים מִידֵּי אֲבָל טָעֵים מִידֵּי לֵית לַן בַּהּ
Rachi (non traduit)
הויין לו. אם נתעברה באותו תשמיש:
בעלי ראתן. חלשים הרבה מחמת שיש להן שרץ במוח כדאמרינן בכתובות (דף עז:):
דלא טעים מידי. בין הקזה לתשמיש:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ הוֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין תָּנוּ רַבָּנַן הַבָּא מִבֵּית הַכִּסֵּא אַל יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שִׁיעוּר חֲצִי מִיל מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁד בֵּית הַכִּסֵּא מְלַוֶּה עִמּוֹ וְאִם שִׁימֵּשׁ הוֹוִיין לוֹ בָּנִים נִכְפִּים
Rachi (non traduit)
נכפים. נופלין מאותו חולי:
תָּנוּ רַבָּנַן הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מְעוּמָּד אוֹחַזְתּוֹ עֲוִית מְיוּשָּׁב אוֹחַזְתּוֹ דָּלָרְיָא הִיא מִלְּמַעְלָה וְהוּא מִלְּמַטָּה אוֹחַזְתּוֹ דָּלָרְיָא
Rachi (non traduit)
עוית. קרנפ''א:
מַאי דָּלָרְיָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי סַם דָּלָרְיָא דַּרְדָּרָא מַאי דַּרְדָּרָא אָמַר אַבָּיֵי מוֹרִיקָא דְחוֹחֵי רַב פָּפָּא אָלֵיס וּבָלַע לֵיהּ רַב פַּפֵּי אָלֵיס וְשָׁדֵי לֵיהּ
Rachi (non traduit)
סם דלריא. סם רפואתה של דלריא דרדרא שמה:
מוריקא דחוחי. קרו''ג הגדל בגדר של היזמי שקורין שבי''ל:
אלים. לועס בשיניו:
אָמַר אַבָּיֵי מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ לֵיתֵי שְׁלֹשָׁה קְפִיזֵי קוּרְטְמֵי דְחוֹחֵי וְנֵידוּקִינְהוּ וְנִישְׁלְקִינְהוּ בְּחַמְרָא וְנִישְׁתֵּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֵן הֵן הֶחְזִירוּנִי לְנַעֲרוּתִי
Rachi (non traduit)
בדרך ארץ. שאין לו כח לשמש:
קפיזא. כלי מחזיק ג' רביעיות:
ונדוקינהו. יכתשם הדק:
לנערותי. בתשמיש:
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַכְחִישִׁים כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן פַּחַד דֶּרֶךְ וְעָוֹן פַּחַד דִּכְתִיב לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי דֶּרֶךְ דִּכְתִיב עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי עָוֹן דִּכְתִיב כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי
Rachi (non traduit)
פחד. דאגה שדואג על דבר העתיד כגון טירוד מזונות או פחד אויב וקורין סיינש''א:
סחרחר. מוקף דאגה:
Tossefoth (non traduit)
דרך ועון. דאגת העון א''נ עונש העון:
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַתִּיזִין גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן אָכַל מְעוּמָּד וְשָׁתָה מְעוּמָּד וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ מְעוּמָּד
חֲמִשָּׁה קְרוֹבִין לְמִיתָה יוֹתֵר מִן הַחַיִּים וְאֵלּוּ הֵן אָכַל וְעָמַד שָׁתָה וְעָמַד הִקִּיז דָּם וְעָמַד יָשֵׁן וְעָמַד שִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ וְעָמַד
Rachi (non traduit)
אכל ועמד. מיד קודם ששהה מעט:
Tossefoth (non traduit)
חמשה קרובין למיתה אכל ועמד כו'. משמע אפילו עושה אחד מהן בלבד מדלא קאמרינן עלה דבעינן כסדרן:
שִׁשָּׁה הָעוֹשֶׂה אוֹתָן מִיָּד מֵת וְאֵלּוּ הֵן הַבָּא בַּדֶּרֶךְ וְנִתְיַיגַּע הִקִּיז דָּם וְנִכְנַס לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר וְיָשַׁן עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁעֲשָׂאָן כְּסִידְרָן
Rachi (non traduit)
העושה אותן. כולן כאחת:
אָמַר אַבָּיֵי כְּסִידְרָן מֵת שֶׁלֹּא כְּסִידְרָן חָלֵישׁ אִינִי וְהָא מְעוּרַת עֲבַדָה לֵיהּ לְעַבְדַּהּ תְּלָת מִינַּיְיהוּ וּמִית הָהוּא כָּחוּשׁ הֲוָה
Rachi (non traduit)
מעורת. שם אשה:
שְׁמוֹנָה רוּבָּן קָשֶׁה וּמִיעוּטָן יָפֶה וְאֵלּוּ הֵן דֶּרֶךְ וְדֶרֶךְ אֶרֶץ עוֹשֶׁר וּמְלָאכָה יַיִן וְשֵׁינָה חַמִּין וְהַקָּזַת דָּם
Rachi (non traduit)
ומיעוטן יפה. כשיש לאדם מעט מהם יפה לגופו לרפואה וטוב שיהא לו קצת משלא יהא לו כלום:
אבל רובן קשה. כשיש לו הרבה:
דרך. להלך בדרכים:
ודרך ארץ. תשמיש:
עושר. מיעוטו יפה ורובו קשה שמבטלו מת''ת ומגביה לבבו:
חמין. לרחוץ ולשתות:
שְׁמוֹנָה מְמַעֲטִים אֶת הַזֶּרַע וְאֵלּוּ הֵן הַמֶּלַח וְהָרָעָב וְהַנֶּתֶק בְּכִיָּיה וְשֵׁינָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְגֻדְגְּדָנִיּוֹת וּכְשׁוּת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ וְהַקָּזַת דָּם לְמַטָּה כִּפְלַיִם
Rachi (non traduit)
נתק. צרעת:
גדגדניות. איילנדר''א:
שלא בזמנה. לקמיה מפרש:
והקזת דם למטה. היא ממעטת כפלים בכולן:
תָּנָא כְּשֵׁם שֶׁקָּשָׁה לְמַטָּה כִּפְלַיִם כָּךְ יָפָה לְמַעְלָה כִּפְלַיִם אָמַר רַב פָּפָּא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source